כלו אברהם נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.ביום 10.11.09 הגיש המערער "בקשה לתיקון אחוזי נכות", שנקבעו לו על ידי ועדה רפואית לעררים בענף נכות כללית.

הבקשה נדונה בפני כערעור על החלטת ועדה רפואית.

2.כבר בפתח הדברים יש לציין כי המערער לא הזכיר בכתב התביעה שהגיש מהי ההחלטה עליה הוא מערער, אלא צירף אסופת מסמכים רפואיים, התכתבויות בין הצדדים והחלטות שניתנו על ידי ועדות שונות בענף נכות כללית (כך, למשל, צורפה החלטה ועדת אי כושר –דרג ראשון מיום 12.8.07 וכן עמוד אחרון של החלטה מיום 3.3.09, חוות דעת רפואיות של מומחים מטעם המשיב מיום 20.11.08 ומיום 27.10.08, עמוד אחרון מפרוטוקול ועדה רפואית לעררים מיום 9.2.09).

3.לדיון שהתקיים ביום 26.4.10 התייצב המערער בלוויית אחיו, אשר טען בשמו ושב והפנה למסמכים רפואיים שונים שהגיש. מהטענות שנשמעו בדיון עלה כי הן מופנות כלפי החלטת ועדה רפואית שקבעה את אחוזי הנכות הרפואית למערער, אם כי אחיו של המערער לא ידע לציין את מועד הועדה עליה הוגש הערעור.

4.לאחר הדיון המשיב הודיע את הסכמתו כדלקמן – "עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים על מנת שתשקול פעם נוספת את נכותו של המערער בגין דום נשימה, לאור טענת המערער ל – 40% בגין ליקוי זה והאמור בחוות דעת של ד"ר סמואל מיום 27.1.0.08. הועדה תשקול פעם נוספת את נכויותיו של המערער, בהתאם לטענות אחיו, תתייחס למסמכים הרפואיים אליהם מפנה אחיו בפרוטוקול הדיון מיום 26.4.10 ותבדוק הן לעניין הנכות הנפשית – הפיגור השכלי; הן לעניין שליטה על סוגרים והן לעניין פגיעה בעצב יד ימין ויד שמאל. המערער יוזמן באמצעות אחיו להופיע ולטעון בפני הועדה הרפואית לעררים. הועדה תנמק את החלטתה. ככל שהועדה תחליט להוסיף על הנכות הקיימת, תעביר את עניינו של המערער לעיון נוסף בפני ועדה לעררים אי כושר."

5.המערער הודיע כי הוא מתנגד לכך שעניינו יוחזר לועדה הרפואית לעררים. בתגובתו הכתובה שב והפנה למסמכים רפואיים וביקש כי בית הדין יקבע את אחוזי הנכות המתאימים וכן יורה על פיצוי על כל הסבל שעבר.

6.הצדדים הוזמנו לישיבת תזכורת, בה ביקש אחיו של המערער כי אחיו יעמוד בפני ועדה רפואית אובייקטיבית וחזר על הטענה כי הנכות הרפואית של אחיו גבוהה יותר מזו שנקבעה לו.

7.לאחר שעיינתי בפרוטוקולים של כל הועדות הרפואיות ואי כושר בפניהן המערער עמד משנת 2005, כפי שהוגשו על ידי המשיב לתיק בית הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי, על פי הסכמת המשיב.

המערער טען טענה כללית לפיה אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לו אינם משקפים את מצבו. מאחר שהסכמת המשיב כוללת הנחיה לועדה לשקול מחדש עמדתה בכל הנושאים הרפואיים העולים מהמסמכים שהמערער הפנה אליהם בדיון, יש בכך להוות מענה לטענה זו של המערער.

בהקשר זה יש להזכיר כי על פי ההלכה הפסוקה, קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של הועדה הרפואית ולא בסמכותו של בית הדין ואם נפלה טעות בהחלטת הועדה, דרך המלך הינה החזרת העניין לועדה בהתאם להנחיות בית הדין (דב"ע לז/ 01-345 מועלם – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז; עב"ל 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

8.אין מקום להורות כי ועדה "אובייקטיבית" תבדוק את המערער. על פי הדין, החוק והתקנות מכוחו קובעים כי רק ועדה רפואית הפועלת מכח החוק מוסמכת לקבוע דרגת נכות רפואית ואין בית הדין מוסמך למנות "ועדה נייטרלית" או אחרת שתבדוק את הנפגע ותקבע את דרגת נכותו. (דב"ע שן/ 0-122 נחמני – המוסד לביטוח לאומי, לקט ועדות 617, אוזכר ב"גולדברג, עוקדן הבטחון הסוציאלי, כרך ראשון, עמוד 1.356").

9.סוף דבר –

עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים על מנת שתשקול פעם נוספת את נכותו של המערער, בהתאם לטענות אחיו, לרבות המסמכים הרפואיים אליהם הפנה בדיון מיום 26.4.10, וזאת בנושאים הבאים –

א.דום נשימה, לאור טענת המערער ל – 40% נכות בגין ליקוי זו והאמור בחוות דעת של ד"ר סמואל מיום 27.1.0.08;

ב.נכות נפשית – פיגור שכלי;

ג.שליטה על סוגרים;

ד.פגיעה בעצב יד ימין ויד שמאל.

המערער יוזמן באמצעות אחיו להופיע ולטעון בפני הועדה הרפואית לעררים.

הועדה תנמק את החלטתה.